זהות וייצוג אצל פרויד ודלז

התיאוריה הפסיכואנליטית, והפרוידיאנית בפרט, הייתה ועודנה מוקד לביקורת נוקבת משלל כיוונים תיאורטיים. המאמר יציג אפיק מסוים של ביקורת זו, השייך לכתיבה הדלזיאנית, ויזקק מתוכה שני צירים: ביקורת על מחשבת הייצוג והזהות וזיקתה לביקורת הפרשנות הפסיכואנליטית. המאמר יציב במוקד את ספרו של דלז, פרנסיס בייקון: הלוגיקה של התחושה (1981). כתיבתו על ההיסטריה שם משמשת צומת חשוב לדיון בסוגיות של ייצוג, זהות ופרשנות. מוקד המהלך יהיה ביאור ופיתוח של מושגים פרוידיאניים מבעד לקואורדינטות שמציבה הביקורת של דלז. קריאה אלטרנטיבית זו בפרויד תבקש לטעון לראשוניותו של ממד גופני ויטלי בקורפוס הפרוידיאני, המערער על קדימותו של המישור הפרשני ייצוגי, וככזה מגלם ביקורת נוקבת על הנחה של קדימות וקביעות הזהות. קריאה זו תציג אפוא היבטים במחשבה הפרוידיאנית ההולכים יד ביד עם החשיבה הדלזיאנית, וככאלו חסינים מפני הביקורת שדלז מותח על פרויד. לא זו אף זו – נטען שעל אף השאיפה של דלז לנסח קליניקה של היסטריה המתנתקת כליל מפרויד, היבטים בחשיבה הפרוידיאנית שבים ועולים בה כחזרת המודחק