חשיבה אנלוגית ודמיון כבסיס לבינה מלאכותית כללית
Pietra Paesina Tuscan – Italy13.3×19.8 cm
אבן חלימה, מאוסף יהושע (שוקי) בורקובסקי
מאמר זה עוסק ביחס הדמיון (similarity) כפי שהוא בא לידי ביטוי בחשיבה אנלוגית (analogical reasoning), ובמסגרתו נבדוק את תפקידה כבסיס ליכולות מהותיות הדרושות לבינה מלאכותית כללית (Artificial General Intelligence, AGI). למאמר שתי מטרות עיקריות: הראשונה, לבחון ולנתח את היכולות הבסיסיות הדרושות על מנת להגיע לבינה מלאכותית כללית. השנייה, להראות שחשיבה אנלוגית עומדת בבסיס כל אחת מיכולות אלו, וככזו היא יכולת יסודית שעל גביה נרצה לפתח מערכות בעלות אינטליגנציה כללית.
לצורך הדיון, אאמץ את הגישה הגורסת שעל מנת לפתח בינה מלאכותית כללית עלינו לפתח יכולות שהן מהותיות לביצוע משימות קוגניטיביות. ישנן מספר יכולות בסיסיות כאלה, שעליהן קיימת הסכמה רחבה בספרות: למידה, יצירתיות, הבנה וחשיבה היסקית (reasoning) מסוגים שונים. טענת המאמר היא שבבסיס כל היכולות הללו עומדת חשיבה אנלוגית מבוססת דמיון.
עבור יצירתיות, אראה את הקשר בינה ובין חשיבה אסוציאטיבית וכיצד חשיבה אנלוגית ודמיון עומדים בבסיס הדרכים שלנו להגיע לתגליות יצירתיות ולחבר בין מרכיבים אסוציאטיביים. בלמידה אבחן כיצד חשיבה אנלוגית ודמיון עומדים בבסיסן של למידה מתוך העברת ידע בינתחומית (Transfer Learning) ולמידה אוטונומית. בנוגע להבנה, אאמץ גישה של הבנה כידע של תלויות, שבה חשיבה נוגדת-מציאות (counterfactual reasoning) היא הכרחית להבנה. אראה שחשיבה אנלוגית עומדת בבסיסה של חשיבה זו. ועבור חשיבה היסקית, אראה כיצד חשיבה אנלוגית ודמיון עומדים בבסיסם של תתי-סוגים נפוצים של חשיבה אינדוקטיבית, ובבסיסה של חשיבה אבדוקטיבית.