שאלת המלחמה הצודקת: שאלה שלא צריכה להישאל
סלון, 2018, פחם על נייר, 100/70 ס״מ
המאמר מבקש לזרות אור על האופן שבו זהות פילוסופית ופוליטית באה לידי ביטוי בקריאת המציאות, דרך בחינת המקרה של שיח המלחמה הצודקת, כפי שעוצב על ידי מייקל וולצר בספרו המפורסם מלחמות צודקות ולא צודקות. הספר נשען על הנחות יסוד מתודולוגיות, פילוסופיות ומטה־פילוסופיות, הנוגעות לאופי הדיון הראוי בנוגע למלחמות – ולסוגיות מוסריות בכלל – וכמו כל טקסט כזה, הוא מייצר תשתית לקסיקלית למחשבה. המאמר הנוכחי מקדם את הטענה כי עצם ההתעסקות בשאלת אמות־המידה למלחמות צודקות ובהצדקת פעולות לוחמתיות מסוימות ופסילת אחרות בכפוף לקריטריונים מוסריים, מהסוג שמשורטט בספרו של וולצר, ממסכת את התודעה ועומדת בפני קריאה והבנה נאותות של המציאות. הטענה הפילוסופית הכללית נבחנת במאמר באופן אמפירי לאור התבטאויותיו של וולצר – ושל אחרים שפנו לשיח המלחמה הצודקת – מאז שישראל פתחה במלחמת שמד נגד עזה, ב־7 באוקטובר 2023. הזהות הפילוסופית והפוליטית המתאפיינת בעזרת המתודולוגיה שמציע וולצר בספרו – גם בקרב פילוסופים המתנגדים לטענות מסוימות בו אך מאמצים את שיטתו הכללית – הובילה לעיוורון הרה־אסון למשך חודשים ארוכים