לחיות את חידת הדאו: פרשנות לפי ״תורת הגדול״ (Da Xue 大學)
עניינה המרכזי של הפילוסופיה הקונפוציאנית הוא חיים על־פי הדאו (דרך 道) ,המובן כשלמות שאין למעלה ממנה, אמת עליונה, הנשגב, או הכוליות. למרות זאת אנו נרמזים לא אחת, בטקסטים הקונפוציאניים המוקדמים, כי הוא מותנה באדם הפוסע בו ונוסף על כך, למעשה אין השגה של הדאו, כלומר לא ניתן לחיות "על־פיו". מאמר זה יציג את השאלה, האם ניתן ללכת בדאו ולהתמזג עימו, או שניתן רק להתקרב אליו ולא להשיגו? לצורך זה נפנה לחיבור הקונפוציאני המוקדם תורת הגדול (Da Xue 大學), הנחשב מדריך מעשי להליכה על־פי הדאו ולמימושו. מתוך משפטי הפתיחה האניגמטיים בחיבור, נבקש להציע כי הוא מביא לידי ביטוי חידה שמאשרת את עצמה בהמשך החיבור, עד לסופו הבלתי אפשרי.
המאמר יציג מהלך דידקטי כמפורט בתורת הגדול, המציג שיטה הבנויה מ"שלושה כללים" למציאת הדאו ולמימושו, ו"שמונה פרטים" המציגים קואורדינטות למיקום־עצמי בנתיב חיים שבו נוכל לממש את הדאו ואפילו להרחיב אותו. בעוד לכאורה מגלה החיבור שיטה סדורה ובהירה של רצף עקרונות וצעדים, שאם רק יעקוב אחריהם האדם, יפנים אותם ויפעל על־פיהם, יוכל לממש את עצמו בתהליך של התפתחות אישית וחברתית, הרי מבט פרשני מעמיק, כפי שמציע מאמר זה, מצביע על כך כי חיים על־פי הדאו מעמידים את האדם בפני השאלה: האם אכן אפשר לחיות, להתפתח, ולתרגל הלכה למעשה, את האידיאל המיוצג באמצעות הכוליות החובקת־כול של הדאו? האם פעולות אנושיות יום־יומיות יכולות להחיות ואף להרחיב את אותו אידיאל? המאמר מציע כי מדובר בחידה שהיא אינהרנטית לתפיסת ההומניזם הקונפוציאני: כיצד ניתן להשיג ולממש את הבלתי ניתן להשגה ולמימוש? המאמר מציע להתבונן ולהבין את הדאו של תורת הגדול כמייצג של העמדה הקונפוציאנית, כדרך חיים שביסודה עומד מתח המאפשר את מימושה.
אוניברסיטת תל אביב
ענבל פיאמנטה שמיר, דוקטורנטית בביה"ס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, עבודתה עוסקת
בפילוסופיה סינית ומתמקדת בתורת המוסר הקונפוציאנית כפי שהיא באה לידי ביטוי ב"תורת
הגדול". כחלק מעבודת המחקר שהתה מספר שנים בסין ויש לה עניין רב בהעמקה ובהטמעה של
תורת המוסר הקונפוציאנית, הלכה למעשה, בתרבות ובחינוך בישראל. ענבל גם פועלת לקידום
דיאלוג בין־תרבותי בין סין לישראל.
גליה פת־שמיר חוקרת ומלמדת פילוסופיה סינית ופילוסופיה ודת השוואתית באוניברסיטת תל אביב,
בחוגים לפילוסופיה וללימודי מזרח־אסיה. מחקרה עוסק בעיקר בסוגיות בהומניזם הקונפוציאני,
פילוסופיה יישומית, ודיאלוג בין מסורות פילוסופיות ודתיות. בין פרסומיה נכללים הספרים: אדם
לאדם חידה – טבע האדם ומחשבת סין ) 2005 (; אדם דרך – טונגשו: טקסט ופרשנות ) 2016 (;
To Broaden the Way – A Confucian-Jewish Dialogue (2006); Persons Emerging: Three
Neo-Confucian Perspectives on Transcending Self-Boundaries )2022( וכמו־כן מאמרים
בכתבי־עת פילוסופיים שונים.