שלטון החוק: טבעי, אנושי, אלוהי
מושג החוק תופש מקום מרכזי בשני תחומים שונים מאוד זה מזה, מדע הטבע ועולם המשפט. למעשה אפילו המונח 'חוק טבעי' אינו מיוחד לתחום המדע שכן הוא מוכר בעולם המשפט, שגם בו יש שיח ענף על מושג החוק הטבעי (natural law) או, במינוח השגור יותר בעברית, משפט טבעי. מאמר זה מנסה להתחקות אחר הקשרים המושגיים בין הדיונים במושג החוק בשני התחומים הללו. מושג החוק בהקשרו המדעי תפש את מקומו בקדמת הבמה בתקופת המהפכה המדעית. אנו מראים כי יחד עם ההכרה שאחת המטרות המרכזיות של המדע החדש הינה גילויים של חוקי הטבע, התעוררה גם מודעות עמוקה לקשיים שמושג החוק מעורר בהקשרו זה. מודעות זו, אנו טוענים, נטועה במסורת ארוכה של דיונים במושג החוק הטבעי בהקשרו המשפטי, כך שיש בתגובות השונות לקשיים שהמושג מעורר בהקשרו המדעי הד לתגובות מוקדמות יותר לקשיים שהמושג מעורר בהקשרו המשפטי. יתר על כן, כפי שנראה, כל אחת מן התפישות לגבי חוק טבעי בשני ההקשרים מעוגנת בהקשר מטפיזי ותיאולוגי: תדמיות שונות של האל מניבות הבנות שונות של המושג חוק טבעי בהקשר המדעי והמשפטי כאחד. אין כאן יומרה למיצוי ההיסטוריה של הנושא אלא תקווה לעורר עניין בשאלות העולות לגבי מושג החוק בשני התחומים שבהם נדון כאן. אף שהדיון בתחום המשפטי (ובמאמר) מתחיל כבר בתקופה הקלאסית, טעמן של השאלות העולות בו לא פג וחלקן עשוי לחדד גם דיונים עכשוויים בפילוסופיה של המשפט ובפילוסופיה של המדע.
חנינה בן מנחם, פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, עוסק בפילוסופיה של המשפט וביסודות המשפט התלמודי. מספריו (כמחבר אן כעורך): ניטשה על חוק ומשפט (מאגנס 2021); המחלוקת בהלכה (עם שי ווזנר וניל הכט, כרך א-ג, המכון לחקר המשפט העברי 1991–2002); Judicial Deviation in Talmudic Law: Governed by Men, Not by Rules (Harwood academic publishers, 1991)
ימימה בן מנחם, פרופסור במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, עוסקת בפילוסופיה של המדע. מספריה (כמחברת או כעורכת): Conventionalism (Cambridge University Press, 2006);
Causation in Science (Princeton University Press, 2018); Rethinking the Concept of Law of Nature (Springer, 2022)
