שיעורים מן העבר: קסנופון והפוליטיקה של הקיטוב
קסנופון היה אתונאי ובן זמנו של אפלטון; ואף שהיה, כאפלטון, מעריץ גדול של סוקרטס וכתב בעצמו דיאלוגים סוקרטיים, שמו כמעט שאינו מוכר לציבור הרחב. הוא חי בתקופה סוערת בהיסטוריה של אתונה, שבמהלכה נפלה הדמוקרטיה פעמיים – גם אם לפרקי זמן קצרים בלבד – ואתונה הובסה על ידי ספרטה ובנות בריתה במלחמת הפלופונס רבת השנים. עם תום המלחמה, אולץ לגלות – פרשייה שפרטיה עמומים – והתגורר זמן רב באחוזה שהספרטנים העמידו לרשותו. מכאן, שהייתה לו התנסות עשירה ומגוונת במצבי עימות גם בין ערי יוון וגם בתוכן, מצבים שהובילו למאבקי שליטה אכזריים בין תומכי הדמוקרטיה לתומכי האוליגרכיה. כפי שאני מקווה להראות להלן, קסנופון היה מודע היטב להשלכותיו של קיטוב אזרחי כזה; הוא גם פיתח נקודת מבט פוליטית ייחודית בנושא שנסמכה על סוג ההתבוננות הפילוסופית שרכש כתלמידו של סוקרטס, ושביקשה לצמצם עימותים כאלה באמצעות קידום ההבנה ההדדית וחיזוקה. אלא שעם כל מחויבותו לפשרה, קסנופון היה מודע גם לחוסר יעילותה במאמץ לפייס בין קבוצות המובחנות זו מזו בזיקה לנאמנות אידיאולוגית נוקשה.
דיוויד קונסטן (1940–2024) היה חוקר בעל שם עולמי בתחום הלימודים הקלסיים והפילוסופיה העתיקה, בעל הקתדרה ללימודים קלסיים והמסורת ההומניסטית ע״ש רו וורקמן באוניברסיטת בראון (Brown University ( ומאז פרישתו ב־2010 פרופסור בחוג ללימודים קלסיים באוניברסיטת ניו יורק (NYU). נוסף על ספריו ומאמריו הרבים בתחומי הספרות והתרבות היוונית העתיקה, קונסטן עסק בפילוסופיה של הזמן ובחקר הרגשות בעולם העתיק. ספריו בשנים האחרונות עוסקים במושגים כגון ״סליחה״, ״חמלה״, ״יופי״ ו״אהבה״. תרגום המאמר הנוכחי לעברית נעשה בתיאום איתו ופרסומו העתידי בעיון הסב לו נחת. קונסטן נפטר ב־2 במאי 2024, בביתו בפרובידנס, רוד איילנד.